תהליך הבניה הירוקה מגיע מתחום שלם ורחב הנקרא קיימות.
קיימות מגיעה מהמילה סוסטיינאביליטי, שמשמעותה לשמר את הקיים. כלומר בבניה ירוקה אנחנו תמיד שואלים ובודקים איך אנחנו מפתחים על פי הצרכים שלנו ומעבירים לדורות הבאים משאבים חיוניים וכך שומרים על הכדור היחיד שלנו.
על מה שמים דגש בבניה ירוקה?
בנייה ירוקה באה ובוחנת בתחילה איך אנחנו יכולים להעמיד את המבנה בצורה נכונה ביותר המותאמת לאקלים המקומי וסביבת הבניין. נושא מרכזי נוסף בתהליך הבניה הירוקה הוא בידוד. כלומר, בואו נשים לב איך אנחנו מבודדים את המבנה על מנת לחסוך באנרגיה של קירור וחימום (ת”י 1045). בניה ירוקה בעצם מורכבת ממערכת של איזונים. מצד אחד אנחנו רוצים לבודד את המבנה אבל מצד שני להכניס אליו הרבה אור ואוויר.
סטנדרט בנייה ירוקה בתל אביב
בשונה מערים אחרות, עיריית תל אביב מחמירה מעט יותר בכל נושא הבניה הירוקה ומקפידה לעמוד בסטנדרטים גבוהים בהיבט התרמי והדו“חות הנלווים לתהליך הוצאת אישור הבניה הירוקה.
בנוסף, בבניה ירוקה אנחנו רוצים לחסוך כמה שאפשר בחומרי בניה ולעשות שימוש בטכנולוגיות חדשניות. אנחנו מנסים להימנע כמה שאפשר משימוש בחומרים רעילים במטרה להטיב עם הסביבה שלנו. גם נושא המחזור הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, שכן נהוג לעשות שימוש בחומרי בניה ממוחזרים כמו בטון, בלוקים ומלט מסוגים מסוימים.
ההבדל בין בניה פרטית לציבורית
כאשר מדובר בהליך בניה ירוקה בתל אביב, בסקטור הפרטי, אין מחויבות לשיתופו של יועץ בניה ירוקה בתהליך וכל שלבי הבניה והתייחסות למאפייני המבנה תלויים בבעלים.
לעומת זאת, במקרה של בניה ציבורית או כזו שאינה פרטית – בנייני מגורים או בניה בערים, הבניה חייבת להתבצע לפי תקנים ירוקים המגדירים באופן מדויק וספציפי את הקריטריונים לבניה ירוקה.
